חלדאר נ' הדקה התשעים בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעת להעברת התביעה לביהמ"ש במחוז ת"א.

2.עניינה של התביעה, חבילת תיור אשר רכשו התובע וחבריו (להלן: "המשיב") מאת הנתבעת. המשיב עותר בתביעתו לחיוב המבקשת בפיצוי בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה לטענתו.

3.המבקשת טוענת, כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתובענה הואיל ולדידה, מקום עסקה שוכן בת"א ומקום יצירת ההתחייבות הינו בתל אביב. עוד טוענת המבקשת, כי אין לה סניפים ברחבי הארץ, מלבד משרדה בתל אביב. לשיטתה, העסקה עמה בוצעה טלפונית למשרדה בתל-אביב, ושם גם נקלט טופס "פרטי הזמנה ותנאיה", שהועבר לידיעת המשיב ואושר על ידו בחתימה אלקטרונית באינטרנט.

לפיכך, טוענת המבקשת, כי בית המשפט דנן נעדר סמכות מקומית לדון בתביעה, מאחר ולא מתקיימת, לשיטתה, אף אחת מחלופות תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז 1976 ויש להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך – הוא בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה - מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

5.המבקשת הינה חברת תיירות המשקיעה מאמצים להגיע לקהל לקוחות רחב ככל שניתן,

בסיוע אמצעים אלקטרוניים ובהם טלפון ואינטרנט. שימוש באמצעים אלו יש ונעשה, בין היתר, במטרה לטשטש את מיקומה הגיאוגרפי של הנתבעת ובכך לאפשר לקהל יעד מכל רחבי הארץ לרכוש את מוצריה מבלי לסור פיסית למשרדיה.

במקרים מעין אלו לא ראוי כי הדיונים המשפטיים בעניינם יהיו רק כבולים למחוז הגיאוגרפי בו רשומה הכתובת הרשמית של המשרד.

ר' בהקשר זה : בש"א (שלום, חיפה) 22199/04 (ת"א 2024/04) הדקה ה-90 נ' חליווה ואח' שם נפסק בין היתר :

.. הנתבעת משקיעה מאמצים לקשור עסקאות טלפוניות עם לקוחות המצויים בכל רחבי הארץ ולאו דווקא עם כאלו אשר יכולים לסור פיזית למשרדיה, כפי שהיה נהוג לפני שנים. נראה לי כי בנסיבות אלו, שעה שמטרת הנתבעת לפרוץ את הגבולות המקומיים, לא ראוי להעלות טענות בדבר חוסר סמכות מקומית, ואין לי אלא להפנות את הצדדים לפסק דינו של כב' השופט פיש בבש"א 16900/04 בת"א 12599/04 אשר פסק בנוגע לבקשה דומה בנוגע לסוגיית הסמכות המקומית ...' ".

והחלטת ביהמ"ש ב- ת"ק (ירושלים) 4137/05 חקיקיאן אסף נ' הדקה ה-90:

"הציפייה הסבירה של צרכן המסתייע בשירותי האינטרנט היא שכשם שהשירות אותו מספקת הנתבעת מגיע עד לביתו, כך גם במקרים של מחלוקת, יתאפשר לו לפעול באופן סביר לפתרונה. קביעה כי עקב מקום מושבה של הנתבעת תהיה, בכל מקרה, סמכות שיפוט לבית המשפט בתל-אביב עשויה למנוע מצרכנים רבים לממש את זכותם היסודית להגיש תביעה, במיוחד מאלו המתגוררים במרחק משמעותי.

מסקנה זו מתחזקת אף יותר כאשר עניינים אלו עשויים להיתפס כ"פעוטים" יחסית ולהיכנס לתחום סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות. נראה שאין זה סביר לאלץ כל תובע במדינה להגיש את תביעתו נגד הנתבעת בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בלבד. קל לתאר מצב בו תובעים יוותרו על זכותם בנסיבות אלה, שלא לדבר על העומס הנוסף שהדבר יטיל על בית המשפט בתל-אביב."

6.טענות דומות לאלו שהועלו בבקשה שבפני, כבר הועלו על ידי המבקשת במקרים

אחרים דומים, ונדחו גם הן ר' :

ת"ק (פ"ת) 15322-10-11 גבאי ואח' נ' הדקה התשעים בע"מ; בש"א 22199/04 (שלום חיפה) הדקה התשעים נ' חליווה ואח' ; ת"ק (י-ם) 2820/07 איילה קבריאן נ' הדקה ה 90 בע"מ; ת"ק (י-ם) 4137/05 חקיקאן נ' הדקה ה 90 בע"מ; בש"א (שלום אילת) 48/08 בת"ק 250/08 הדקה ה-90 בע"מ נ' גולדנקרנץ אביבה; ת"ק (י-ם) 4959/07 לוי אלון נ' הדקה ה-90 בע"מ.

בעניין זה מצטרף אנוכי אף לדברי ביהמ"ש ב- ת"ק (קריות) 4254-06-08 קרמסקי נ' הדקה התשעים בע"מ כדלקמן :

"שותפה אני לדעתה של כב' השופטת בר-אשר-צבן בפסק הדין בענין קבריאן הנ"ל והשופטים הנוספים שהביעו עמדה זו, כי מן הראוי שהמבקשת תמנע מהגשת בקשות אלו,חוזרות ונשנות, בנסיון להקשות על תובעים אשר התקשרו עמה באמצעות אתר האינטרנט שהיא מנהלת שמטרתו הינה להתקשר עם קהל רחב כמה שיותר, בכל רחבי הארץ, מבלי לחייבם להגיע למשרדיה בת"א לצורך ההתקשרות, שכן זו מהות עסקיה של המבקשת ועל כך היא מבססת את עסקיה. בנסיבות אלו, ועל אף חוסר הנוחות, לכאורה, בהתדינות בכל רחבי הארץ, מבחינת המבקשת, מן הראוי שתישא בתוצאות הנובעות מאופן ניהול עסקיה (ניהול שאין בו כל פסול בעידן האינטרנט, נהפוך הוא) ולא תעלה טענת חוסר סמכות מקומית במקרים דומים."

7.סוף דבר, אני מורה על דחיית הבקשה. לשאלת ההוצאות אדרש בדיון הקבוע .